"בגידה"- הצגה בתיאטרון הידית

ביקשו שאצלם הצגה בתיאטרון הידית. אני עושה את זה לפעמים. יש בזה אתגר גדול. לצלם הצגה זו קודם כל הפרעה. מה שקורה שם מיועד להשפיע על המרחבים האין סופיים שבין השחקנים לבין הקהל. פתאום יש שם מישהו שעושה משהו אחר. מסתכל דרך מכשיר אחר. מקפיא רגעים בתוך תהליך. לא שומע את הטקסט אלא נשאר במרחב הויזואלי. והכי גרוע. בהצגות שיש בהן שקט- הרעש של המצלמה. את הביפ האלקטרוני של הפוקוס ניתן לכבות. אבל את רעש סגירת התריס הפנימי לא ניתן לבטל וכשיש שקט, שומעים אותו. ממש שומעים.

האתגר הנוסף הוא התמודדות עם התאורה שגם היא לא נועד לצילום אלא לחוויה התיאטרלית. אבל כשאני מצליח להתמודד עם כל אלה, התוצאה בדרך כלל מעניינת. נוצר עוד מימד מעבר לדיאלוגים.